לא יודעת. אבל תישארו איתי, כי אני בטוחה שתכף נגלה. או שלא.
פשוט תדמיינו שאתם איתי כרגע בסדנא, מולי לוח מחיק ואני כתבתי את שלוש המילים האלו בעיגול ותתחילו לזרוק אסוציאציות.
"מה אמרת? מצויין!" (אתם יודעים הרי שכל מה שתגידו ייכתב).
אז סטנד אפ זה משהו שהתחלתי לעשות לאחרונה, בגילי המופלג.
למה? כי קעקוע יתקמט ואופנוע זה מרחיב. אז החלטתי לברוח בלילות מעוד בינג' בנטפליקס ולעשות את הדבר שכל אחד מאיתנו משתוקק אליו בסתר: כמה דקות ביום, בהם תוכלו לדבר, ולדבר, גם בלי הצורך להקשיב.
גם אם זה אומר, לעמוד על קרש מאולתר בבר פלורנטיני מול קהל יעד לא מטורגט הכי טוב (כעשרים חבר'ה בני עשרים מאותו מין שמדברים על איברי רבייה ושותים בירה על קיבה ריקה) ולנסות להצחיק אותם עם בדיחות על דלקות אוזניים, הורים בגן ורומנטיקה בגיל העמידה.
זה אפילו היה מוצלח לפרקים, במיוחד בפרק שחברות קרובות הגיעו מבושמות והבינו שהכל מבוסס על דמויות מאד אמיתיות—ליתר דיוק בדיוק עליהן והתחילו לצעוק באמצע הקטע- זה עלינו!! אנחנו הקרדשיאנס!
בקיצור מצד אחד- סטנד אפ הוא כל מה שפרסום לא:
הוא לא מתחנף, הקהל לא מטורגט, הוא לא מתוסרט ומופק לפרטי פרטים, הוא קורה כאן ועכשיו ומושפע מתגובות הקהל באותה שנייה ובעיקר הוא אישי וחושפני. אין בו דמויות או עלילה אבל תמיד יש בו ביקורת ואמירה חזקה.
בשנים האחרונות אי אפשר להתעלם מזה שסצנת הסטנד אפ תופסת תאוצה: נדמה כאילו בכל בר או בית קפה מתבצע ברגע מסוים ערב של "במה פתוחה", כן,מתברר כי בכל סוכן ביטוח מסתתר לואי סי קיי קטן וכל קוסמטיקאית מפציצה בהודעות להופעת הבכורה שלה באר קפה. יש קהילה פעילה ברשתות, ליינים עם שמות כמו "הערב חסר היוזמה" תחת כל פיצוצייה וכולם מחכים להתגלות.
מה ההשפעה של כל זה על עולם הפרסום ועל הדרך בה מותגים מפרסמים?
התבססות על תובנות-קודם כל עברנו מעולם של usp, דיבור על המותג ונרטיבים פרסומיים, לעולם של תובנות דקות של הצרכן.
המסרים השיווקים של מותגים נעים סביב תובנות אמיתיות על החיים בדיוק כמו בסטנד אפ, כאשר המוצר הוא משהו שמשתלב כפתרון אפשרי אם כי לא הכרחי לבעיות.מה שעקרוני הוא התייחסות לעולם התוכן.
הסטנדאפיסט הוא הדוגמן החדש-הסטנדאפיסטים והקומיקאים ממלאים את המסכים והפכו להיות הפרזנטורים המבוקשים ביותר עבור מותגים.(כשהזמרים נושפים בעורפם). הם מדגמנים אמיתות קטנות על החיים והארגונים מתים על זה.
קטן יותר, מדויק יותר– אם פעם הפרסומות היו גדולות, מושקעות, בעלות ערכי הפקה גבוהים(תקשורת, מזון, בנקים), היום גם המותגים הגדולים יעדיפו לקחת את אותו סטנדאפיסט- קומיקאי, שידבר על רגעים קטנים, על דילמות יומיומיות.
הנה דוגמא, לסרטון שבו הסטנדאפיסט הוא דווקא בלתי נראה ומדבר עם הקהל על תובנות קטנות שקשורות לחיים בריאים.
המותג- silk שמשווק חלב שקדים-רוצה לומר לנו שחיים בריאים ומאוזנים זה אחלה אבל קשה ליישום. אז בואו נתקדם בצעדים קטנים:
ומה המסקנה:
מומלץ לשלב אלמנטים מעולם הסטנד אפ בעולמות התוכן של המותג ששלכם.
כך תרויחו:
- תובנות אמיתיות, דיוק, יכולת הזדהות ודיבור בגובה העיניים.
- כמו בהופעה חיה – דינמיות וגמישות-שינוי הקמפיין והמסרים תוך כדי תנועה בהתאם לניטור תגובות הקהל.
- אומץ להגיד את הדברים שאולי אחרים לא מעזים, אבל המותג שלכם כן.